מזונות ילדים

חובתו של אב יהודי, לשאת במזונות ילדיו הינה חובה אבסולטית, ללא כל קשר אם הצדדים נשואים, אם האב עני, מובטל ואף אם "גנבו את זרעו".

החיוב במזונות נחלק לשלוש קטגוריות:

עד גיל 6- חובה אבסולטית ומוחלטת מכח דין תורה, על האב.

מגיל 6 ועד לגיל 15- חובת האב לזון את ילדיו מכוח תקנות חכמים ותקנות ביה"ד.

מעל גיל 15-  החיוב הינו חיוב מדין צדקה.

בתקופת הצבא, מחוייב האב לשאת בשליש מסכום המזונות שהיו משולמים, עד לאותו מועד.

מזונות הילדים מחולקים לצרכים הכרחיים כגון: מזון, ביגוד והנעלה, מדור וחינוך. וכן, מזונות שהינם מעבר לצרכים הכרחיים, שניפסקים במידה ויש באפשרות האב לשאת בהם, תוך חיובה של האם אף היא- באם הינה אמידה מספיק.

כאמור, כחלק ממזונות הילדים, מחוייב האב במדורם של הקטינים ובהוצאות אחזקתו, כאשר הסכום לחיוב הנו: עבור ילד אחד 30% מסך המדור, עבור שני ילדים- 40% מסך המדור, עבור 3 ילדים- 50% מסך המדור.

לאחרונה, הולכת וגוברת המגמה בפסיקה, להחלת השיוויון בין הצדדים, גם בתחום המזונות, מכוחה מחייבים גם את האם לשאת במזונות הילדים.

הסכום המינימאלי שכיום ניפסק בעבור ילד אחד הנו כ- 1,200 ש"ח לחודש, בגין מזונות בסיסיים, דהיינו, לא כולל הוצאות מדור וחינוך.